עבודה שיתופית – Crowdsourcing – יתרונות וחסרונות
המהות של המילה היא עבודה שיתופית המובילה לתוצאה אחידה. המטרה עיבוד ופעילות משותפת לכיוון רצוי אחיד ולפתרון משוקלל של בעיה. הגדרה מפורשת ומקיפה קיימת גם בויקיפדיה או מיקומים ראויים אחרים, שתמציתם אביא בנפרד. אבל צריך לשקול לפני פעילות בתחום, ולא בהכרח לרות אחרי עוד באזז. סביב המילה צצו פירושי משמעות, צרופים שונים סביב ה CROWD, וכבר ראינו שזהו עוד ביטוי חדש למשהו ישן… אין חדש תחת השמש, רק פרשנות. בקרוב מאמר על "תאוריות ניהול בתנ"ך" ואף על "תנ"ך ושיווק", "תנ"ך ומנהל עסקים", רק כדי שנראה שבאמת אין חדש תחת השמש, רק פרשנות, מתן דגש ושקלול שונה לפרמטרים שונים בהתאם לתקופת התייחסות, בהתאם לעומק חדירת המחקר האקדמי, ולעיתים בהתאם לעומק החשיבה הפילוסופית המזרחית והמערבית.
יתרונות
– מחיר זול לעבודה קבוצתית כבסיס רעיוני לשיטה זו, ומאחר ומציגים נושא לפני קבוצה אנונימית לרוב (אינטרנט), וחברי הקבוצה נלחמים להיבחר כזוכים במשימה, כי יש תמורה (כספית) למאמץ.
– תמורה גבוהה להשקעה נמוכה (ROI) – מבחר גדול של תשובות, גם אם התשלום גבוה, מאפשר ריכוז רעיונות, כי אין מישהו "הכי חכם". זו כוחה של קבוצה. תמיד יהא אחד מבריק יותר, תמיד נמצא חלופה טובה. גם אם לא נייצר מידית לפי הרעיון, נקבל השראה לעתיד טוב יותר, יצירתי יותר.
– אין צורך בהעסקת עובדים זמניים, על כל המורכבות, וכמובן לא באיתורם, מיונם וגיוסם. אין מורכבות ואין מחויבות תעסוקתית וחוזים, אין איגוד מקצועי מעורב, רק חשיבה קבוצתית.
והחשוב- אם חושפים כל הזמן את התשובות, אם מקציבים זמן, אם קובעים את קו הגמר ומתזמנים- הרי רעיונות ישתפרו רק מעצם העובדה שכולם רואים הכל, ויכולים להגיש הצעת מתוקנות, מעודכנות.
– הקבוצה ככלי שיווקי- עצם השיתוף, עצם הפעילות סביב האתר, סביב רעיון לפתרון, יוצר את הבאזז משלו. כך מקדמים נושא, רעיון, שיטה, תפיסה.
אגב- יש אתרים כאלה בישראל? פורטל "עבודה שיתופית", או רק יוזמות מקריות? מי מוכן להאיר את עיני? להקים יחד?
– ה"כוכב", הרעיונאי, כבר יגיע. הוא יחפש את האתר, הוא יתאמץ להציע, כי הפרס והתגמול והפרסום עושים לו את זה. (קקטוס הזהב, אוסקר וכו'… כולם באים בריצה…). לא חייבים לשכור לעבודה את אותו Talent, יכולים להעסיקו "לפי רעיון זוכה", בשיטה זו. בעבר חיפשנו אותם, היום הם מחפשים, גם אם הם מועסקים במקום אחר. כאן התמורה ($$$) היא שם המשחק.
– חסכון במחקר ופיתוח- כי היוצרים, הרעיונאים ושאר טובי המוחות שבקבוצה החיצונית, כבר עשו זאת או התכווננו לשם. שיטת מענה קבוצתי חוסכת הרבה מהלכי חיפוש וטעויות שבדרך.
– זו גם שיטה זולה למיקור חוץ לפי בעיה ושיטה זולה לאיתור וגיוס כישרונות.
– תמורה גבוהה להשקעה נמוכה (ROI) – מבחר גדול של תשובות, גם אם התשלום גבוה, מאפשר ריכוז רעיונות, כי אין מישהו "הכי חכם". זו כוחה של קבוצה. תמיד יהא אחד מבריק יותר, תמיד נמצא חלופה טובה. גם אם לא נייצר מידית לפי הרעיון, נקבל השראה לעתיד טוב יותר, יצירתי יותר.
– אין צורך בהעסקת עובדים זמניים, על כל המורכבות, וכמובן לא באיתורם, מיונם וגיוסם. אין מורכבות ואין מחויבות תעסוקתית וחוזים, אין איגוד מקצועי מעורב, רק חשיבה קבוצתית.
והחשוב- אם חושפים כל הזמן את התשובות, אם מקציבים זמן, אם קובעים את קו הגמר ומתזמנים- הרי רעיונות ישתפרו רק מעצם העובדה שכולם רואים הכל, ויכולים להגיש הצעת מתוקנות, מעודכנות.
– הקבוצה ככלי שיווקי- עצם השיתוף, עצם הפעילות סביב האתר, סביב רעיון לפתרון, יוצר את הבאזז משלו. כך מקדמים נושא, רעיון, שיטה, תפיסה.
אגב- יש אתרים כאלה בישראל? פורטל "עבודה שיתופית", או רק יוזמות מקריות? מי מוכן להאיר את עיני? להקים יחד?
– ה"כוכב", הרעיונאי, כבר יגיע. הוא יחפש את האתר, הוא יתאמץ להציע, כי הפרס והתגמול והפרסום עושים לו את זה. (קקטוס הזהב, אוסקר וכו'… כולם באים בריצה…). לא חייבים לשכור לעבודה את אותו Talent, יכולים להעסיקו "לפי רעיון זוכה", בשיטה זו. בעבר חיפשנו אותם, היום הם מחפשים, גם אם הם מועסקים במקום אחר. כאן התמורה ($$$) היא שם המשחק.
– חסכון במחקר ופיתוח- כי היוצרים, הרעיונאים ושאר טובי המוחות שבקבוצה החיצונית, כבר עשו זאת או התכווננו לשם. שיטת מענה קבוצתי חוסכת הרבה מהלכי חיפוש וטעויות שבדרך.
– זו גם שיטה זולה למיקור חוץ לפי בעיה ושיטה זולה לאיתור וגיוס כישרונות.
חסרונות
– סודיות נפגמת בגלל חשיפה, או חשיפת יתר.
– זכויות יוצרים- בעיית הגנה משפטית, במיוחד אם כל ההצעות חשופות, ועלולות להיות העתקות או שינויי גרסאות שעלול לגרור מאבק משפטי על זכויות, בגלל דמיון. עלול להיות מצב של העתקה ממתחרה, ממוצר או שרות דומה, שלא מוכר למפרסמים (זהו עולם אינטרנט חופשי).
– word of mouth publicity – הוצאת שם רע, כשלון שיווקי בגלל העברת מידע לקוי.
– הבטחות תגמול ללא כוונה לבצע פוגמות באמינות המציע לטווח ארוך מאד.
– פגיעה אפשרית ברעיון ייחודי בגלל חשיפה. גם המתחרים בקהל…
– כל מתחרה יכול להעתיק רעיון ולהריצו לשוק.
– לא בהכרח מקבלים רעיון טוב, רעיון יישומי, ואז מה עם תגמול מובטח? זול, ואפס תוצאות.
– לא ניתן כנראה לבסס מודל עסקי על שיטה שכזו. בדרך כלל מעט משתתפים, אותם משתתפים, והאחרים- חקיינים.
אבל בסיכומו של דבר, עבודה קבוצתית שיתופית במיקור חוץ לפי נושא בדיד יכולה פעמים רבות להוציא את המוץ מן התבן. לא כל החוכמה חולקה לאנשים בודדים… כולם עמדו בתור לחלוקה. הכלים של אתמול, טובים, לאתמול. צריך כבר לחשוב "מחוץ לקופסה".
מאיר פלג
